המים מפיקים אנרגיה

זכרון ילדות מעורפל, חגיגות של אנשים במזרקה בשל הזכייה של הקבוצה המקומית באליפות.

באוויר תחושת אושר קולקטיבי, נצחון, אחווה, תקווה ובין לבין אנשים ספוגי מים, משפריצים מים לכל עבר והתחושה...
מדהימה. תחושת אופוריה אשר קשה לתרגמה למילים.

רסיסי המים שניתזו לכל עבר והגיעו אף אלינו, הצופים מן הצד,
היוו תחושת פשטות ואמת. חזרה לדבר מה בסיסי. ראשוני. משהו של הטבע.
ואז לא היה לזה מילים, עדיין לא נקראו המחקרים,
כיום אפשר להגדיר את אשר היה שם, במזרקה ההיא שלא קיימת עוד,
בשם "אנרגיית המים".

נתחיל מהכימי-פיסיקלי;
במים יש אנרגיה אצורה. אנרגיה זו אינה מתכלה.
תנועת המים - הנובעת מאידוי וירידת גשמים, הבדלים בקליטת חום השמש בקווי הרוחב השונים ( קו רוחב מציין את מיקומה של כל נקודה על פני כדור הארץ ביחס לקו המשווה. קו המשווה, הינו קו דימיוני ה"נמצא" באמצע הדרך בין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי) מזרמים תת-מימיים וממחזורי גאות ושפל - אוצרת בתוכה אנרגיה רבה.

ואכן, לאורך ההיסטוריה האדם ניצל (דיון על ניצול האדם את הטבע, בהמשך... יש למה לחכות!) נהרות, מפלי מים, גלי ים והפרשי גאות ושפל בחופי הימים, על מנת ליצור חשמל.
איך הדבר התרחש? יש היאמרו פשוט, בסיסי ושימוש פיסיקלי פשוט ויש היאמרו גאוני, אקולוגי (האמנם?) ומורכב.
התהליך הינו תהליך של שימוש במים הזורמים להנעת מדחפים וכך נערכת המרה של האנרגיה הקינטית (=אנרגיית תנועה – Kinetic Energy; אנרגיה שגוף רוכש כתוצאה מתנועתו והינה פונקציה של מסת גופו ומהירותו) לאנרגיה חשמלית .

ביפן, ארה"ב, סקנדינביה, צרפת וכו' (לא אמנה כאן את כלל מדינות העולם, בכל זאת, מדובר בפוסט, לא באנציקלופדיה ) נבנו תחנות כוח, טורבינות וסכרי גאות ושפל,
ואף כאן, בישראל, בישראל נבנה בתחילת שנות ה-40 מפעל כוח בנהריים על ידי ה"זקן מנהריים" (פעם המילה "זקן" סימלה חוכמה, כוח, כבוד, ידע... וכיום?).
פנחס רוטנברג (1879-1942) ממנהיגי הישוב העברי וממייסדי חברת חשמל)
הקים מפעל חשמל הידרואלקטרי בנהריים, אתר בבקעת הירדן (כבר ב-1926 רוטנברג קיבל זיכיון ל-70! שנה של ניצול מי הירמוך ומי הירדן להספקת חשמל). בזכות השימוש באנרגיית המים הופק חשמל אשר סופק לכל אזור הצפון, עד לחיפה.
במלחמת העצמאות נכבש המקום על ידי ירדן, והחלומות על שבעים שנה של... התעופפו להם עם המציאות.
ב-1994, לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן, הוקם במקום, פארק השלום שהיה בבעלות ירדנית אך ישראלים יכלו לבקר בו. בעזרת מים, רצון, אהבה ופרחים- קיים במקום גן פורח המייצג את השאיפה לשלום, את נצחון הטבע על המלחמות האנושיות, את נצחון המים על השממה, ואת זכרן של 7 בנות כיתה ז' שנרצחו ב-13.3.1997 על ידי חייל ירדני.

וכך, המים, אנרגיית החיים,
הניעו והפיקו חשמל,
הביעו תקוות לשלום ושיתוף פעולה,
הפריחו שממה והצמיחו גן פורח המזכיר את 7 הבנות הצעירות.


אך...
רגע, רגע, עולה כאן שאלה-
אם המים מייצרים כל כך הרבה אנרגיה, אם למים כל כך הרבה כוח ביצירת חיים, בהפרחה, אם המים אפילו יוצרים שיתופי פעולה עם מדינות שכנות, אם המים גורמים לתחושת אופוריה, כזו הזוכרים אותה גם עשרות שנים אחרי -
מה על האנרגיה העצורה בהם?

זאת ועוד... בפוסט הבא!